ברוכים הבאים
שמי שני נוה, אני פסיכולוגית קלינית מומחית, ובחמש עשרה השנים האחרונות אני מטפלת במבוגרים במסגרות שונות.
פניה לטיפול היא בדרך כלל דבר לא קל, אבל יש בה גם הרבה כוח ותקווה, שיכול להיות אחרת.
אני מאמינה בנוכחות טיפולית קרובה, אמפטית, אקטיבית, ובגובה העיניים. בעזרת הידע התיאורטי והניסיון המעשי שלי, אני משלבת כלים משיטות טיפוליות שונות על מנת להתאים את הטיפול לצרכים ולמטרות של האדם שמולי.
באתר אתם יכולים לקרוא עוד עלי, על טיפול פסיכולוגי ועל שיטות הטיפול בהן אני מטפלת.
מזמינה אתכם ליצור קשר לתיאום פגישת היכרות בקליניקה שלי ביהוד, וגם לשאלות או התלבטויות שיש לכם לגבי טיפול.
ההכשרה שלי
ניסיון מקצועי
-
קליניקה פרטית ביהוד
-
בית קוגנטיקה - מכון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי
-
מרכז לבריאות הנפש גהה - מחלקת מבוגרים
-
שירותי הייעוץ לסטודנט - אוניברסיטת בר אילן
-
בית חולים שניידר - המחלקה לרפואה פסיכולוגית
-
הסמכה להדרכה בבית קוגנטיקה - מכון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי
-
בית ספר לפסיכותרפיה, תוכנית תלת שנתית ללימודי פסיכולוגית העצמי
-
דוקטורט, אוניברסיטת בר אילן
מחקר הדוקטורט שלי התמקד בהתמודדות לאורך זמן של נשים בטיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF), ונערך בשיתוף עם מחלקת ההפריה החוץ גופית בבית החולים בילינסון.
-
תואר שני, פסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת בר אילן
רישיון פסיכולוגית 27-99670
רישיון מומחית בפסיכולוגיה קלינית 27-34783
-
תואר ראשון, פסיכולוגיה ושירותי אנוש, אוניברסיטת חיפה
איך מתחיל טיפול?
אנשים פונים לטיפול מהרבה סיבות, אך מכנה משותף רחב הוא שפנייה לטיפול באופן טבעי בדרך כלל מלווה בחששות.
לפעמים הסיבה לפנייה יותר ברורה, כמו במקרים של התמודדות עם משבר, אירוע טראומתי בחיים, חרדה, דיכאון או קושי בצמתי החלטות משמעותיים. אך לפעמים הסיבה איננה מאד ברורה, וקשורה בתחושות של קושי, תקיעות, ריקנות, חוסר ביטחון או חוסר סיפוק מהחיים כפי שהם כרגע.
חלק מהתחושות אשר רבים מאתנו חולקים, הן "כולם מתקדמים ורק אני לא", "השגתי כל מה שרציתי, אבל אני עדיין מרגיש כאילו הכול עובר לידי ואני לא מאושר", "אני לא באמת יכול להתחבר לאחרים באופן משמעותי", "אני שוב ושוב מוצא את עצמי בדפוסי זוגיות שלא טובים עבורי", "אני לא ממש יודע מי אני".
תחושות אלו הינן אמנם קשות, אך לטעמי גם מאד חשובות ומחזיקות בתוכן הרבה תקווה. זאת מכיוון שמאותתות לנו באופן ברור על כך שאי אפשר לעבור לסדר היום עם מה שמכביד על הנפש. מעצם קיומן הן תובעות מאתנו לעצור, להתייחס, לטפל בעצמנו, לשנות את עצמנו ואת חיינו. בהקשר הזה, אני רואה את עצם הבחירה להתחיל טיפול כבחירה של כח, של רצון בשינוי, וכעמדה של נכונות לבנות ולגדול.
השלב הראשון בטיפול הוא היכרות והערכה, והוא יכול להמשך פגישה אחת או כמה פגישות. בשלב זה אני מקשיבה בפירוט ולעומק לסיבת הפנייה שלך, לקורות חייך ולציפיות שלך מהטיפול. בתום השלב הזה נדבר על התמונה שהתגבשה לגבי קשייך, ואופן הטיפול המתאים לצרכיך. המשך הטיפול יכול להיות ממוקד וקצר מועד או ארוך טווח, בהתאם לצרכים ולמטרות שנקבע.
חשוב לומר, שבשלב הזה לא רק אני מכירה אותך, אלא גם את/ה אותי. תחושת הכימיה, החיבור, והאמון שנוצרים כבר במפגשים הראשונים, הם חשובים מאד להצלחת הטיפול. על כן, גם מבחינתך חשוב לשים לב, האם בפגישות הראשונות ישנה הרגשה שמתחיל בסיס טוב של קשר ואמון.
שיטות טיפול
גישת הטיפול שלי היא גמישה ומרוכזת במטופל, ומכונה גם "אינטגרטיבית". המשמעות היא אינטגרציה של כלים משיטות טיפול שונות, על מנת להתאים את הטיפול באופן ספציפי לאדם שנמצא מולי.
גישתי כוללת התבוננות, הבנה והעמקה בגישה דינמית, ברוח פסיכולוגית העצמי ופסיכולוגיה בודהיסטית. כמו כן, אני עושה שימוש בכלים מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) וכן טיפול במודעות קשובה (Mindfulness).
אתם מוזמנים לקרוא בהמשך הרחבה לגבי כל אחת מהשיטות הטיפוליות הללו:
טיפול במודעות קשובה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול דינמי ברוח פסיכולוגית העצמי
טיפול דינמי ברוח פסיכולוגית העצמי
פעמים רבות משתמשים במונח "טיפול דינמי" כמונח נרדף לשיחות קבועות עם פסיכולוג. למעשה, טיפול פסיכולוגי דינמי הינו מונח רחב, הכולל בתוכו מספר זרמים תיאורטיים וטיפוליים שראשיתם בפרויד. כל הזרמים הדינמיים מניחים כי חוויות עבר, אירועי ילדות וקשרים עם 'אחרים משמעותיים' שנרשמו בזיכרון, אך לא בהכרח זכורים בפועל, ממשיכים ומשפיעים על חוויותינו את עצמנו, על קשרינו עם אחרים, ועל תחושת הסיפוק והמימוש העצמי שלנו כיום.
מטרתו של הטיפול הדינמי היא להבין את האדם לעומק, להבין מדוע הוא חושב, מרגיש ומתנהג כפי שהוא, דרך היכרות מעמיקה עם אירועי חייו, בעבר ובהווה. הבנה זו תתרחש פעמים רבות גם דרך הקשר הטיפולי עצמו, המהווה מעין "מעבדה" לעולמו הרגשי והבין אישי של האדם. דרך כך, האדם לומד לדעת להתמודד עם דפוסים והתנהגויות שפוגעות בתפקוד היומיומי שלו, פוגעות במצב הרוח שלו ומעכבות אותו מהתקדמות בחיים. כמו כן, האדם לומד להתחבר לעצמו מבחינה רגשית, לקבל את עצמו ולהשלים עם עצמו.
פסיכולוגית העצמי היא זרם בתוך התיאוריה הפסיכואנליטית הדינמית, אותו ייסד והגה היינץ קוהוט (1913-1981), ועל כן הטיפול בגישה זו נקרא גם "קוהוטיאני". קוהוט שם במוקד החוויה האנושית והטיפולית את האמפתיה, שהיא לפיו "היכולת לחשוב ולהרגיש את עצמך בתוך החיים הפנימיים של אדם אחר".
אחד הדגשים החשובים של קוהוט, היא ההבנה שכולנו זקוקים לאחר על-מנת לכונן את העצמי שלנו.
העצמי שלנו, על הפוטנציאלים הגלומים בו, מתפתח ומתממש מתוך מפגש עם אחר אשר הינו אמפטי אלינו ונותן מענה לצרכינו הפסיכולוגיים. אחת התובנות העולות מתפיסה זו, היא שבניגוד לחשיבתנו האינטואיטיבית, אין אנו עצמאיים לחלוטין, ואין אנו מחזיקים תכונות או מהויות קבועות. הן בנות שינוי ותלויות במבט של האחר המתבונן בנו.
קוהוט טבע את המושג זולתעצמי, שמתאר את תפקידו של האחר לגבינו (המושג בכוונה נכתב כמילה אחת, כדי להמחיש את חוסר ההפרדה הקיים בין השניים הללו). זולתעצמי, הוא אותו אחר אמפטי, אשר נכון להשיל מעצמו את הצרכים שלו, ולהתבונן על חוויותינו ותחושותינו, מנקודת המבט שלנו. כשמישהו מתבונן בדברים מנקודת מבטנו ומגלה הבנה לגביהם, זוהי תחושת הקלה גדולה, ואנו חשים שהקיום שלנו והאמת שלנו, הם לגיטימיים ובני קיימא. זה, מצדו, מחזק אותנו, ובונה את האסרטיביות שלנו לפעול בעולם בהתאם לרצונותינו, שאיפותינו ויכולותינו.
קוהוט משווה את החסך בזולתעצמי אמפטי לאורך ההתפתחות שלנו, כחסך בחומרי הזנה בסיסיים כמו חמצן או מזון. כתוצאה מחסך זה העצמי לא מת, אבל סובל מתת תזונה שגורמת לתפקידים חיוניים בו להיות מוקפאים. השבתות אלו פוגעות בתחושת החיוניות של העצמי ובמקומן מופיעות תחושות קשות של חוסר חיות, ריקנות, דיכאון, או זעם.
הטיפול הדינמי ברוח פסיכולוגית העצמי מבוסס על התנעה מחדש, דרך הקשר הטיפולי, של אזורים בהתפתחות שלנו שעצרו או קפאו. זהו טיפול שתמיד רואה לנגד עיניו את הפונציאל לחיים מלאים ושלמים יותר המצוי באדם.
תפקידי כמטפלת, לספק מרחב בטוח, אמפטי ותומך, בו יתאפשר לך לבטא את עצמך על כל צדדיך וגווניך. זאת על מנת לסייע לך לפגוש את החלקים הפחות מוכרים בעצמך המשפיעים באופן מהותי על חייך, ומסבים סבל ותקיעות. כמו כן, לסייע לך לפגוש כוחות, רצונות, ומקורות של חיוניות בנפשך אשר עד כה לא היו זמינים לך.
האמפתיה שלי בטיפול פירושה להקשיב לך באופן לא שיפוטי, מתוך ההבנה העמוקה כי יש להבין אותך מתוכך, כפי שאת/ה, ולא כפי שהייתי רוצה שתהיי/ה. לצד ההתבוננות והמודעות, מתרחשת גם עבודה רבה בחיפוש, פיתוח ויצירה של דרכים חדשות לפעולה והתמודדות, שיאפשרו חיים מלאים ומספקים יותר.
סרטון קצר על אמפתיה
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT) הוא טיפול ממוקד המתמקד ב"כאן ועכשיו", ונמצא מחקרית כיעיל בטיפול במגוון קשיים.
אני משלבת כלים מעולם טיפול זה במקרים רבים, אך טיפול CBT הינו מומלץ במיוחד במקרים של:
-
חרדה
-
חרדה חברתית – כולל פחד קהל
הטיפול מבוסס על שילוב בין טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי, ולמעשה, מנסה ליצור שינוי בדפוסי החשיבה (קוגניציה) במקביל לשינוי דרך הפעולה (התנהגות).
החלק הקוגניטיבי (העוסק במחשבה), מבוסס על הנחת יסוד חשובה שהתגובות שלנו למה שמתרחש סביבנו מבוססות על תכנים מחשבתיים פנימיים של כל אחד מאתנו, עליהם ניתן להשפיע ואותם ניתן לשנות, גם אם המצב החיצוני לא משתנה.
חלק זה חותר לשנות את האופן בו אנו חווים דברים באמצעות זיהוי מחשבות אוטומטיות ולא יעילות שחולפות לנו בראש בעיצומן של חוויות או בסמוך להן. למשל, אנשים בדיכאון נוטים למחשבות אוטומטיות של אשמה, ביקורת עצמית, פרשנות שלילית על המציאות וניבוי פסימי לעתיד (אני לא טוב מספיק, אני לא שווה כלום, אין תקווה, אף אחד לא מעריך אותי, הכול באשמתי וכו') שגורמות למעגל של הלקאה עצמית שמוריד עוד יותר את המצב רוח (שמביא לירידה במוטיבציה ועשייה ושוב מגביר אשמה וערך עצמי נמוך וחוזר חלילה). שינוי הפירוש שאנו מעניקים למחשבות הללו, והחלפתן במחשבות ותובנות אשר מעצימות ומשרתות אותנו, מסייע למנוע את המצוקה והתגובות הקשות המתלוות לרוב למחשבות מסוג זה.
עבורי הציטוט הזה, הוא תמצית טובה של מהות הטיפול הקוגניטיבי:
החלק ההתנהגותי חותר לשינוי דפוסי ההתנהגות המזיקים שלנו, על ידי הכחדת ההתנהגויות שאינן משרתות אותנו ופוגעות באיכות החיים ובתפקוד היומיומי, והחלפתן בדפוסי התנהגות חדשים אשר יותר מיטיבים עמנו. דפוסי התנהגות מזיקים יכללו לרוב הימנעות ממצבים שונים המעוררים חרדה, באופן שיוצר צמצום ופגיעה בתפקוד.
במסגרת טיפול התנהגותי המטופל נחשף בהדרגה ובסיוע המטפל, למצבים אשר זוהו אצלו כמעוררי חרדה. המטופל מקבל כלים כדי ללמוד לשלוט בחרדה ולהתמודד עם המצבים המובילים אליה (תרגילי חשיבה, תרגול נשימות, הרפיה ועוד). הטיפול הוא הדרגתי ומותאם ליכולתו האישית של המטופל.
לרוב, טיפול CBT כולל את שני המרכיבים, כשכל אחד מהם מאפשר ותומך בשני.
סרטון קצר על טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול במודעות קשובה
המודעות הקשובה, מיינדפולנס, היא כלי טיפולי מתוך ארגז הכלים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), המשלב טכניקות מתחום היוגה והמדיטציה הבודהיסטית.
אלפי מחקרים שבוצעו על מודעות קשובה בשנים האחרונות, מביאים לכך שאנו יודעים היום שפיתוח שיטתי של מודעות קשובה עוזר להפחתה של מתח, חרדה, תסמינים פסיכוסומטיים, רמת כאב, ובמקרים מסוימים אפילו דיכאון.
אז מה זה בעצם?
מודעות קשובה היא סוג של תשומת לב שאפשר לפתח על ידי אימון ותירגול. ג'ון קבט זין, אבי המיינדפולנס המודרני מגדיר אותו כך: "לשים לב באופן מסוים: מתוך כוונה, בהווה וללא שיפוטיות".
הטיפול במודעות קשובה מורכב מתרגילים אקטיביים אותם מבצעים פעם ביום בזמן רגיעה, תוך האזנה להוראות. מטרת התרגול הוא באמצעות תשומת לב רכה ומקבלת, לאמן את התודעה בקבלת המציאות כפי שהיא ברגע זה מבלי לשפוט להתנגד או לפעול.
הרציונל שעומד מאחורי רעיון זה, הוא שההזדהות הרבה עם מה שאנחנו חושבים, וכן הניסיון להימנע מרגשות או חוויות שלא נוחים לנו, מייצרים מלחמה פנימית הצורכת הרבה אנרגיה וגורמת בסופו של דבר לסבל. חוסר קבלה של מה שקורה ברגע הנוכחי גורם לתסכול, ומדגיש את הפערים בין המקום שבו אנו נמצאים, לבין האידיאל אליו אנו שואפים. לעומת זאת, היכולת להתבוננות שקטה במחשבות, ובמה שקורה עכשיו, מייצרת מרחב של ניסוי ותהייה, שמהם אפשר ללמוד ולהתפתח לכיוונים הרצויים לנו.
הערך המוסף שמתקבל כתוצאה מכך, הוא הפחתת תחושת הסבל ושיפור משמעותי באיכות החיים בכל התחומים.
ציטוט נוסף של אותו ג'ון קבט-זין, שמתאר יפה את תוצאות עבודת המודעות הקשובה:
"אנחנו לא יכולים לעצור את הגלים, אבל אנחנו יכולים ללמוד איך לגלוש".
